כדור הארץ מבצע בו זמנית שני תהליכים :
 |
| תנועת הסיבוב העצמי =יממה |
ציר כדור הארץ: הוא ציר דמיוני המחבר בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי . כפי שניתן לראות באיור שלפנינו ציר כדור הארץ (המסומן באדום) נטוי אינו ישר, דבר זה משפיע על חילופי עונות השנה:
2. בו זמנית לתנועת הסיבוב ישנה גם תנועת ההקפה :
כדור הארץ מקיף את השמש כשצירו נטוי
 |
| תנועת ההקפה אורכת 365 ורבע ימים. |
כפי שניתן לראות באיור כדור הארץ מקיף את השמש במסלול אליפטי קבוע, כמוהו כל כוכבי הלכת. ניתן להבין שכולם נעים במסלולם כך שנוצר מעיין משטח מישורי המכונה מישור המילקה. מכאן שמישור המילקה הוא מישור דמיוני בו נע כדור הארץ.
כיוון שכדור הארץ נטוי למישור המילקה בזוית של 23.5 מעלות-קרני השמש לא פוגעות באופן אחיד בכל חלקי הכדור ולכן מתחלף האקלים ונוצרות עונות השנה
חשוב לזכור! אם ציר כדור הארץ היה עומד ביחס ישר לשמש - לא היו עונות שנה ומזג האוויר לא היה משתנה כל ימות השנה.
ניתן לראות בתרשים שלפנינו שקרני השמש הקצרות
ביותר הפוגעות נמצאות סמוך לקו המשווה- מכאן ניתן להסיק שאזורים אלה יהיו האזורים
החמים ביותר על פני הגלובוס. בעוד שקרני השמש
בקטבים הן ארוכות יותר ולפיכך גם חלשות יותר וכפי שאתם וודאי יודעים בקטבים הטמפרטורה קרה יותר.
כיצד נדע שאנחנו נמצאים בתוך הזנית?
כאשר נבחין שלעצמים ולחפצים אין צל - משמע קרני השמש נמצאות בזווית ישרה
כיצד נדע שאנחנו נמצאים בתוך הזנית?
כאשר נבחין שלעצמים ולחפצים אין צל - משמע קרני השמש נמצאות בזווית ישרה
כאשר קרן השמש פוגעת בזווית ישרה (ספרות 1,2 באיור) זה נקרא זנית. ככל שזווית הפגיעה קרובה יותר ל-90 מעלות - כך פיזור הקרינה מתרחש על פני שטח קטן יותר,ולכן עוצמת הקרינה חזקה יותר.
ככל שזווית הקרינה חדה - קרני השמש מתפרסות על שטח גדול יותר ועצמתן חלשה.
לפנינו איור הממחיש מהם האזורים החמים ביותר ע"פ (על פני) הגלובוס בהן פוגעות קרני השמש בזנית. ניתן לראות כי הזנית מתקיימת סמוך לקו המשווה כלומר 23.5 מעלות מעל לקו המשווה (נקרא חוג הסרטן) ו 23.5 דרומית לקו המשווה (נקרא חוג הגדי) .
אם כן, מה גורם לשינויי הטמפרטורה במהלך היום?1. זווית הקרינה.
2. המרחק שקרני השמש עוברות באטמוספרה עד שהן מגיעות על פני השטח.
תאריך
|
עונה בחצי
הכדור הצפוני
|
מיקום הזנית
|
עונה בחצי הכדור הדרומי
|
|
23 בספטמבר
|
יום השיוויון הסתוי–
אורך היום והלילה שווים
|
סתיו
|
על קו המשווה
|
אביב
|
22 בדצמבר
|
הלילה ארוך ביותר בשנה והיום הקצר ביותר בשנה ( הקוטב הצפוני חשוך
24 שעות)
|
חורף
|
מגיעה הזנית ל"חוג הגדי"
יום ההיפוך החורפי
|
קיץ : (הקוטב הדרומי מואר 24 שעות)
|
21 במארס
|
יום השיוויון האביבי – אורך היום
והלילה שווים (גם בקטבים)
|
אביב
|
על קו המשווה
|
סתיו
|
21 ביוני
|
היום הארוך ביותר והלילה הקצר ביותר
|
קיץ
|
מגיעה הזנית "לחוג הסרטן"
יום ההיפוך הקייצי
|
חורף : (הקוטב הדרומי חשוך 24 שעות)
|
 |
| הירח ומופעיו לקוח מתוך אתר : http://web.macam98.ac.il/~zigi/aklim/aklim_orbit.htm "אורנים" |
