יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

גבולות ישראל





גבולות ישראל

לאורך השנים הייתה ישראל אזור בעל חשיבות אזורית היות והיא שוכנת בצומת דרכים חשוב בין יבשות אסיה, אפריקה ואירופה. 
יש להבחין בין המושגים "ארץ ישראל" ל"מדינת ישראל" 
ארץ ישראל: הוא המונח הגאוגרפי המתייחס לשטח האדמה - הקרקע עליה קיימת ישראל. מתייחס לגבולותיה הטבעיים. 
מדינת ישראל: זהו מקום שבו התושבים נתונים לשלטון מרכזי (ממשלה , כנסת) - נתונים לחוק אחיד ומנהלים את ענייניה הפוליטיים, הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים באופן עצמאי. תוצאה ישירה של גבולות מדיניים (כתוצאה מהסכמים)

גבול :  "קו" המפריד בין אזורים . לישראל יש גבולות טבעיים ומדיניים עם שכנותיה. 

גבול טבעי: "קו" המפריד בין ישראל לשכנותיה דרך תוואי נוף כמו נהר, נחל, הר או ים. לדוגמה: 
נהר הירמוך מהווה גבול טבעי בין ישראל, סוריה וירדן 



ים המלח - גבול טבעי בין ישראל לירדן ממזרח

 



הר החרמון: גבול טבעי בין ישראל , סוריה ולבנון 



הים התיכון: גבולה המערבי של ישראל 

גבול מדיני:  גבול שנקבע על ידי אנשים באופן מלאכותי (עשויה להיות החלטה שרירותית), בעקבות משא ומתן כמו הסכם שלום, או הסכם הפסקת אש לאחר מלחמה. 
גבול מדיני 


יש לזכור גבולותיה של מדינה תקפים לים, לאוויר וליבשה. 

אזור מפורז:  אזור שבו אין מדינות גובלות רשאיות להכניס נשק וכוחות צבאיים לאזור זה, אחרת ייחשב הדבר כהפרה של ההסכמים ביניהם ותתכן תגובה צבאית. 



 סקירה היסטורית

 1922 

בריטניה  מקבלת את המנדט על ארץ ישראל. 
מנדט: יפוי כוח, כלומר, שליטה באזור מסוים בהיתר של  חבר הלאומים (כיום האו"ם - האומות המאוחדות), לנהל את ענייניה של ארץ ישראל ולפתח תשתיות עד אשר תתאפשר קבלת עצמאות.
המנדט הבריטי כאמור החל בשנת 1922 והסתיים ב- 1948. לאחר ניסיון רב שנים ליצור בשטח ישראל שקט ויחסי שלום בין הערבים ליהודים, הבינה בריטניה כי השסע בין שני העמים גדול מדי ועל כן יש ליצור מציאות של שתי מדינות לשני עמים, משמע- לקחת את שטחה של ישראל (אשר כונתה בזמנו פלשתינה) ולחלקה למדינה ערבית ולמדינה יהודית. תכנית זו נקראה "תכנית החלוקה". היא הובאה בפני האו"ם וב-29 בנובמבר 1947 הוחלט ברוב של 33 מדינות לקבל תכנית זו.

*מה כוללת תכנית החלוקה?

  • המדינה היהודית כוללת את רצועת מישור החוף, הגליל המערבי ואצבע הגליל, ואת כל הנגב.
  • המדינה הערבית כוללת את אזור הגליל המערבי -הצפוני והגליל התחתון, אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה.
  • ירושלים, היות והיא קדושה לשלוש הדתות תהיה עיר בינלאומית.

חסרונות ההצעה:
1.  ירושלים, עיר הקודש של היהודים, היא שטח בינלאומי הנמצא בתוך שטחה של המדינה הערבית.
2.  שטחה של המדינה היהודית מחולק לשלושה חלקים ואין רצף טריטוריאלי, המעבר בין שלושתם הינו "צוואר-בקבוק".
3.  חלק גדול משטחה של אותה המדינה הוא הנגב, אשר הוא אזור כמעט ולא מיושב עם תנאים אקלימיים קשים מאוד.
4. כל אזורי ההר - הגבוהים אינם בשטחה של ישראל כדוגמת החרמון, הרי יהודה והרי שומרון דבר היוצר נחיתות גובה מבחינה ביטחונית.
5. מקורות המים בצפון כמו הבניאס, החצבני והדן היו בשליטה ערבית. 








תגובות : 

  • היהודים קיבלו את ההצעה - הם שמחו שמחה גדולה כאשר הבינו כי לראשונה יש החלטה לממש אחת ולתמיד את רעיון המדינה היהודית בישראל.
  • הערבים התנגדו בתוקף, מבחינתם לא תתקבל שום הכרה במדינה יהודית בא"י.



1949- קו הפסקת האש 

מלחמת העצמאות מסתיימת כעבור שנה וחצי של לחימה, עם סיומה נחתמים הסכמי שביתת אש (לא הסכמי שלום) עם שכנותיה של ישראל : מצרים מדרום, סוריה מצפון מזרח וירדן ממזרח. אלו הם הסכמים זמניים.


בעקבות מלחמת העצמאות השתפר מצב הגבולות של ישראל; רצועת החוף התרחבה, ירושלים המערבית (בלבד) הייתה בידינו, מזרח ירושלים כולל העיר העתיקה והר הבית היו בידי הירדנים משמע באמצע ירושלים עבר גבול סגור. אזור הגליל כולו עבר לידינו וכמובן הנגב והערבה עד לאילת. אזור רצועת עזה היה בידי המצרים.


פרוזדור ירושלים:  כביש הגישה לירושלים מאזור השפלה (כביש מספר 1) סמוך לשער הגיא. אזור זה במהלך קרבות מלחמת העצמאות היה נתון בידי הערבים, דבר זה היקשה על חיילי צה"ל לפרוץ ולהגיע לירושלים הנצורה לשם אספקת מזון, מים ותרופות, בשל התוואי הצר הותקפו שיירות ישראליות בדרך לירושלים. מבצע "נחשון" וכיבוש הקסטל שחררו את  הנתיב העולה לירושלים.


שיירות המשוריינים בפרוזדור ירושלים להביא אספקה לעיר הנצורה 

הגבול שנקבע ב-1949 נקרא: "הקו הירוק": קו שביתת הנשק של מדינת ישראלי עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות ועד לפריצת מלחמת ששת הימים בשנת 1967. שמו ניתן לו מכך שהוא צויר בעפרון ירוק על המפה שנעשה בה שימוש בדיונים.


1967 

פורצת מלחמת ששת הימים. תוך שבוע בלבד מצליחה ישראל להכפיל פי -3 את שטחה. במלחמה זו נלחמה ישראל בו זמנית בשלוש חזיתות. בגבול הדרומי מול מצרים - האויבת הגדולה ביותר של ישראל באותם הימים, במזרח מול הממלכה הירדנית ובצפון מול סוריה. 
תוצאות המלחמה היו מפתיעות מעין כמותן: 
בדרום הצליחה ישראל להיכנס לעומקו של חצי האי סיני , בצפון נכבשה רמת הגולן בידי ישראל וחלק מרכס החרמון, במזרח נכבשו אזורי יהודה ושומרון מידי הירדנים והחשוב מכל - ירושלים המזרחית- לאחר 19 שנים של עצמאות סוף סוף חוברה העיר יחדיו ואנשים יכלו להגיע לראשונה בחייהם לכותל המערבי ולמקומות הקדושים. 



"הר הבית בידינו"- חיילים בכותל המערבי .
תמונתו המפורסמת של הצלם דוד רובינגר 




















היתרונות הגאוגרפיים ברורים:
ראשית ישראל מעולם לא הייתה גדולה כל כך. הגבולות התרחבו והקנו תחושת ביטחון.


1.    מוסר האיום הביטחוני מעל ישראל.
2.      ישראל מרחיבה את גבולותיה. שטחים אלו מעניקים לישראל עומק אסטרטגי, מרחב תמרון צבאי ומשפרים את מעמדה הביטחוני.
3. מבחינה כלכלית מצבה של ישראל משתפר פלאים ומתחילה תקופת שגשוג אדירה.
4. העולם עומד נפעם נוכח הצלחתו של צה"ל מעמדה הבין לאומי של ישראל מתעצם.


אך יחד עם זאת נוצרות בעיות לא פשוטות. ישראל מוצאת עצמה תוך שבוע צריכה לתת מענה לכמיליון פליטים פלסטינים בתוך שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. 
  בכיבוש יהודה שומרון ועזה ראתה ישראל אפשרות לקלף מיקוח כאשר יתחיל משא ומתן לשלום, אלא שמאז אותה מלחמה חלפו למעלה מ-45 שנים ועדיין לא נפתר הסכסוך. כעבור 6 שנים בלבד תפרוץ מלחמת יום הכיפורים שתנער את מקבלי ההחלטות בישראל ואת הדרג הצבאי מתחושת האופוריה שהיו נתונים בה. 

1979- חתימת הסכם השלום עם מצרים 

לאחר התחושה הקשה שפקדה את ישראל בעקבות ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. נעשה ניסיון ראשון מצד ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, לחתום על הסכם שלום עם אויבתה הגדולה של ישראל, מצרים. 
בהסכם השלום עם מצרים , הסכימה ישראל לנסיגה מחצי האי סיני ולפינוי על היישובים הישראלים בסיני. 
מימין  ראש הממשלה מנחם בגין, משמאל אנואר סאדאת - נשיא מצרים
וביניהם ג'ימי קרטר - נשיא ארה"ב 




1994 חתימת הסכם השלום עם ירדן 


בתמונה: יצחק רבין משמאל, המלך הירדני חוסיין
ובמרכז המתווך ביל קלינטון נשיא ארה"ב